הכלכלה השבדית - התמודדות עם משברים,החוב הציבורי בשנות התשעים מול המשבר של 2008

החוב הציבורי השבדי במשבר של 2008-2009 ובמשבר של שנות ה 90 המוקדמות.

רשומה ראשונה מארבע רשומות על הכלכלה השבדית

ניהול התקציב

פרישה לפנסיה

גמישות ביטוח האבטלה

משבר 2008

במהלך שנת המשבר  הראשונה (2008 – 2009) התוצר הריאלי ירד ב -6% (כ 3% יותר מהממוצע במדינות ה OECD) לעומת המשבר החמור בתחילת שנות התשעים בו לקח שלוש שנים לתוצר הריאלי ליפול 5%.

המיתון העולמי של שנת 2008 השפיע על שוודיה לא פחות מאשר על רוב מדינות הOECD  האחרות  והירידה בתוצר השוודי בין בשנים  2009 -  2008 היתה הירידה הגדולה ביותר בתוצר שנרשמה בשבדיה מאז 1931.

קצב הירידה בתוצר ב 2009 היה גדול אפילו מאשר בשנות המיתון של שנות התשעים המוקדמות והירידה המצרפית בתוצר היתה גדולה יותר.

איור 1 מדגים את העובדה שהמשבר ב2008 הוביל לירידה גדולה יותר ומהירה יותר מהירידה בתוצר במשבר החמור במהלך שנות ה 90.

למרות עוצמת הירידה בתוצר, המגזר הציבור הכיל את ההשפעה השלילית של המיתון על מימון התקציב הממשלתי, למרות שהמיתון היה משמעותי ההשפעה שלו היתה נמוכה בהרבה מהאפקט של המיתון של שנות ה 90. צבירת החוב המצרפי היתה נמוכה ובהתאם לתחזיות הממשלתיות ו"הטייס האוטומטי" המובנה בשיטת התקציב השבדית מבטיח שבשנת 2013 יעבור הסקטור הציבורי לעודף תקציבי חיובי.

איור 2 מראה את סך האשראי נטו הכללי של הממשלה מאז 1970 כולל תחזית לשנים הבאות.

בעוד שהמשבר הנוכחי הביא לגידול בסך האשראי נטו  בקרוב ל -6%, זה מתגמד לעומת הידרדרות במהלך שנות התשעים, כאשר מתן אשראי נטו גדל ב 14%.העובדה ששוודיה, בניגוד למדינות רבות אחרות, הפעם לא נכנסה למצב של מימון ציבורי עם גרעון בנפילה חופשית  זכה לתשומת לב בינלאומית משמעותית והוא הנושא של הניתוח בסעיף הבא. 

בסיס החוסן הכלכלי השבדי.

ההתפתחויות הפיסקליות בכלכלה השבדית במהלך המשבר הנוכחי היו חיוביות גם בהשוואה בינלאומית וגם בהשוואה למשבר השבדי בתחילת שנות התשעים. חשוב להסביר את הסיבות לניסיון השבדי החיובי ומפתה להצביע על שיטת המסגרת התקציבית שהוצגה כתוצאה מהמשבר של שנות התשעים ומאוחר יותר נוספו למסגרת זו חוק יעד תקציב ממשלתי עודף של 1% לאורך מחזור העסקים וחוק תקרת הוצאות ממשלתית.

הנורמות והכללים של המסגרת נשמרו על ידי המוסדות והפוליטיקה השבדית במידה רבה, התנהלות ראויה להערכה שהובילה למערכת מימון ציבורי חזקה מאוד ובמיוחד לפני המשבר. שוודיה הצליחה לשמור על איזון תקציב עם ממוצע חיובי מאז אמצע שנות התשעים, ובמקביל לאפשר התנהלות אנטי מחזורית משמעותית לאורך התקופה. למשבר 2008 שוודיה נכנסה עם עודף תקציבי של .3.5% בשנת 2007 בעוד הממוצע של איחוד אירופי, ארה"ב ויפן היה שלילי.תקופה של עודפים גם רמזה לכך שהחוב הממשלתי היה קטן בהשוואה בינלאומית, כאשר בשיא המשבר העולמי. החוב הגולמי על פי מאסטריכט היה מתחת ל40%  מהתוצר ומצבה הפיננסי הכללי נטו של הממשלה היה חיובי ב18% במונחי תמ"ג לעומת תחילת 2008.

ברור כי מצבה הכספי האיתן של הקופה ציבורית לפני המשבר הועילה מאוד לשוודיה. שוודיה אפשרה למייצבים האוטומטיים שלה לעבוד, והגירעון גדל בערך כמו הגירעון הממוצע באיחוד האירופי על פני תקופת המשבר. למרות זאת, פרמיית הסיכון על האג"ח הממשלתי היא למעשה כמעט אפס ובניגוד למדינות רבות אחרות ב OECD, הגירעון השבדי צפוי להיעלם פחות או יותר באופן עצמאי כאשר תגבר הצמיחה ללא פעולות ממשלתיות יזומות נוספות.

אסטרטגיית היציאה מהמשבר של שוודיה משום כך לא צפויה לדרוש צעדי צנע וקיצוץ בהוצאה הממשלתית כמו אלה הנדרשים במדינות רבות אחרות. עם זאת, למרות המצב הפיננסי הציבורי החזק ממנו נהנית שוודיה, אין זה סביר כי עצם העובדה שהעודף התקציבי הפיסקלי שקדם למשבר שהיה אכן גבוה הוא באופן ישיר שגרם להבדל בין התוצאות בתחילת שנות התשעים לעומת המשבר של סוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת. למעשה, כפי שניתן לראות בתרשים 2, עודף ההכנסה הממשלתי היה גבוה באופן דומה לפני שני המשברים. יתר על כן, לפני פרוץ המשבר בשנות התשעים החוב הכללי ברוטו של ממשלה  היה נמוך למדי, במעט מעל 40% מהתמ"ג וכמעט בקנה אחד עם הרמה של  2007. בדומה לכך, העודף בתקציב היה גבוה לפני המשבר באמצע שנות ה70. אבל, בעוד שהמשברים בשנות ה 70 וה 90 הובילו לעלייה דרמטית בחוב, הצטברות החוב במהלך המשבר הנוכחי(2008) היתה נמוכה וכמעט לא קיימת בהשוואה למשבר הקודם.

תמונה דומה עולה גם אם נסתכל על נכסי הממשלה הפיננסיים נטו, (מתוארים באיור 4) למרות שהפוזיציה נטו הייתה מעט טובה יותר לפני המשבר הנוכחי לעומת המשבר בתחילת שנות ה -90, זה נראה בלתי סביר לייחס השפעה מהותית להבדל כל כך קטן.

ניתוח הנקודות עד כה מוביל למסקנה שמשהו אחר מעבר לרמת העודפים בתקציב והחוב הממשלתי הכולל שלפני המשבר האחרון גרם להבדלים בתוצאות .

מרכיב חשוב עשוי להיות המסגרת התקציבית החדשה שאפשרה לממשלה לשלוט בהתפתחות הגידול בתקציב יותר בקפדנות. עם זאת, סיבה בסיסית יותר היא שהמצב הכולל של המשק היה גרוע באופן משמעותי במהלך המשבר הקודם. כאשר שוודיה נכנסה למשבר בשנות ה 90 די מהר התברר כי שינויים מבניים משמעותיים וכואבים צריכים להתבצע. לדוגמא;

• ·         המגמה של הגדלת ההוצאה ציבורית חייבת להעצר ולעבור היפוך מגמה.
• 
  
• ·         כושר התחרות של תעשיית היצוא השבדית כבר לא יכול להסתמך יותר על פיחותים חוזרים ונשנים במטבע     המקומי. במקום זאת חלקים גדולים של מגזרים חשובים צריכים לעבור אירגון מחדש ומקומות עבודה רבים   להסגר באופן קבוע.והעובדים שיפוטרו לא יכולו להיקלט על ידי מגזר ציבורי מתרחב.
• 
  
• ·         התמריצים לעבודה חייבים להיות מוגברים וגם לאחר הטמעתם, לא יוכל להישמר שיעור האבטלה הממוצע ההיסטורי הנמוך מאוד והמצב החדש יהיה של אבטלה ברמה גבוהה יותר.

המשבר בשנות ה 90 המחיש באופן ברור שהממשלות נהגו שלא כהלכה בדרך ניהול הכלכלה באופן כללי במשך זמן רב.השינוי בתפיסה הכלכלית וביצוע השינויים המבניים הביא לירידה דרסטית בביטחון הצרכנים, הצריכה והשקעות. וזה השפיע על כל הכלכלה והתעסוקה ירדה במרבית הענפים. טבלת 1, מראה כי התעסוקה בכמה מגזרים חשובים נפלה לא רק בתחילתו של המשבר, אלא התעסוקה המשיכה לרדת מעבר לאופק הטווח הבינוני. וזה בפרט נכון לתעשייה, לבנייה, למסחר ולמגזרים הנשלטים על ידי תעסוקה ציבורית כמו בריאות ומנהל ציבורי.

הציפיות הפרמננתיות בקרב המעסיקים היו שליליות, ולכן לא קשה להבין שהקפאת פיטורים והחזקת עובדים ללא תעסוקה(labor hoarding ) עד לחזרה לייצור מלא לא הייתה אופציה עבור חלק גדול מהמעסיקים במהלך המשבר בשנות התשעים. בניגוד לכך, בתקופת המשבר הנוכחי למרות שהתעסוקה נפלה במגזרים רבים, את החלק הארי של הנפילה ניתן להסביר על ידי ירידה זמנית בייצור.הנפילה הכוללת בתעסוקה בין 2008Q1  ו 2010Q1  הייתה 94,900 עובדים, ואילו אובדן המשרות בתעשייה היה 78,550 עובדים.

יותר מכך, בעוד שאובדן המשרות למשל בייצור בשנות ה 90  היה קבוע, ציפיות המעסיקים במשבר הנוכחי הם כי סביר להניח כי התעסוקה תתאושש הפעם וההפסד יהיה זמני בלבד. לכן, הנכונות להמנע מפיטורים((labor hoarding) עד לחזרה לייצור מלא צריכה להיות הרבה יותר גדולה, וזה מסביר את הקשר הנמוך באופן משמעותי בין הירידה בתפוקה והירידה בתעסוקה שהיא המפתח להמשך שמירה על החוב הציבורי הנמוך למרות הירידה הגדולה בתוצר.

איור 5 מספק ראיות נוספות בקנה אחד עם הטענה של המנעות מפיטורין( אגירת עבודה-labor hoarding).הנתונים מראים כי ניצול הקיבולת בייצור נפל באופן הרבה יותר דרמטי במהלך המשבר הנוכחי וגם חזר חזרה באופן כמעט מידי לעומת פרק זמן של שלוש שנים במשבר שנות התשעים. זה מצביע על כך כי הירידה בתפוקה במהלך המשבר בשנות ה 90 היתה קבועה , בשל הרס קבוע של מקומות עבודה שאינן תחרותיים ובניה של משרות חדשות תחרותיות יותר(תהליך ארוך יותר).

המסקנה מסעיף זה היא שההתפתחויות הפיסקליות החיוביות יחסית בשוודיה במהלך המשבר הנוכחי הם לא תוצאה ישירה של עודף תקציבי גבוה וחוב נמוך לפני המשבר. מאידך לא צריך להתעלם מתרומתם של מבנה הניהול התקציבי, העודף התקציבי והחוב הנמוך לפני המשבר והוויתור על חבילות חילוץ יקרות ולא יעילות לחוזקו של החוב הציבורי אבל הגורם המשמעותי ביותר היה השינוי הדרמתי במדיניות המקרו כלכלית של שבדיה מאמצע שנות ה 90 שיתמודדה בהצלחה עם בעיות מבניות קשות ולכן נפילה יוצאת דופן אך לא ממושכת של הביקוש לייצוא השבדי במשבר האחרון לא הובילה לשינויים והתאמות גדולים ויקרים בכלכלה השוודית, ובהתאם לכך לא נוספו על ידי הממשלה מגבלות על הייבוא(לא הוגדלו או נוספו מכסים) והעליה בביקוש לתמיכה ממשלתית נספגה בקלות במסגרת הקיימת.

רשומות המשך 

ניהול התקציב

פרישה לפנסיה

גמישות ביטוח האבטלה

תורגם מתוך הדו"ח על המדיניות השבדית ל OECD שנכתב על ידי פרופ' גון הסלר מהמחלקה לכלכלה בין לאומית באוניברסיטת שטוקהולם.